מרחב נושם

חג הפסח תמיד מביא איתו את עניין הניקיון.
אבל עבורי, ניקיון הוא לא אירוע עונתי – הוא דרך חיים.
ואני לא מדברת על ניקיון של אבק וחלונות, אלא על משהו עמוק יותר: ניקיון מציוד, מעומס, מדברים שאין בהם צורך ושסותמים את המרחב.

כשאתה חי בחלל קטן ומצומצם, אין מקום לדחוף דברים לפינות ולהעמיד פנים שהם לא שם.
כל חפץ, כל פריט, כל בחירה מורגשים.
החיים עצמם מאלצים אותך לשאול כל הזמן: מה באמת חשוב לי? מה באמת משרת אותי? מה באמת עושה לי טוב?

אני חיה על סירה – כבר 11 שנה.
לחיות על סירה זה שונה מאוד מלגור בבית רגיל.
אין ארונות גדולים, אין מחסן לדחוף אליו דברים, אין פינות מתות שאפשר לשכוח מהן.
הכל גלוי, קרוב, נוכח.
וזה מצחיק, כי למרות שאני כל היום עוסקת בלתכנן ולעצב מרחבים לאחרים, את הסירה עצמה כמעט אי אפשר לעצב.
המקום קבוע, המידות נתונות, ואני  לומדת כל הזמן איך לחיות בתוך מה שיש.
פחות לשנות, יותר להקשיב.
יותר לבחור נכון, פחות להעמיס.

המרחב המוגבל מאלץ אותי לחשוב אחרת 
לבחור רק את מה שבאמת נכנס פנימה, בגוף ובנפש.

במהלך השנים, למדתי שלפנות מקום זו פעולה שיש לה כוח אדיר.
כשהבית פנוי, גם הראש פנוי.
כשהחפצים מדויקים, גם המחשבות מדויקות.
אין רעש מיותר שמסיט אותך מהדברים שבאמת חשובים.

וזה לא אומר לחיות בסגפנות או לוותר על יופי – להפך.
דווקא כשיש פחות, כל דבר שתבחר  יקבל מקום של כבוד.
החלל ירגיש שלם, לא כי הוא מלא, אלא כי הוא מדויק.

זה בדיוק מה שאני מנסה להביא גם בפרויקטים שאני יוצרת.
לעזור לאנשים לבנות מרחבים שמאפשרים נשימה.
לעצב בתים שלא רק נראים טוב, אלא גם מרגישים טוב מבפנים.

ובסופו של דבר, לא משנה כמה יפה אעצב לאנשים בתים,
כמה ארונות גדולים, פתרונות אחסון חכמים ומרשימים אבנה עבורם 
הניקיון האמיתי לא תלוי בארון, אלא בנו.

אחסון חכם יכול להקל, לעזור, אבל הוא לא יפתור את העומס אם לא נלמד לשחרר.
לשחרר חפצים שמכבידים, תופסים מקום, נצמדים אלינו רק כי קשה לנו להיפרד.
מרחב אמיתי מתחיל לא בארון – אלא בהחלטה פנימית לבחור במה שאנחנו רוצים להשאיר,
ובאומץ לוותר על מה שכבר לא משרת אותנו.

וכשזה קורה, 
גם המקום הכי קטן יכול להפוך לבית שנושם, חי ומרגיש נכון.

אז נכון, בפסח כולם מדברים על ניקיון.
אבל אולי זה זמן טוב להזכיר לעצמנו שניקיון אמיתי הוא לא רק באבק שמתחת לספה.
ניקיון אמיתי הוא להוריד שכבות של עודף, של מה שלא משרת אותנו יותר 
ולהשאיר רק את מה שנותן לנו מרחב חיים.

דוריה